לִילוּשׁ רוֹצָה לִהְיוֹת נְסִיכָה אֲמִתִּית עִם כֶּתֶר וְשַׁרְבִיט. לִלְבּשׁ כָּל הַיּוֹם שְׂמָלוֹת יָפוֹת, לִמְדֹּד נַעֲלַיִם וּלְשַׁנּוֹת תִּסְרוֹקוֹת, לַחֲבשׁ כּוֹבָעִים וּלְהִתְקַשֵּׁט בְּתַכְשִׁיטִים. אֲבָל כְּשֶׁהַחֲלוֹם שֶׁל לִילוּשׁ מִתְגַּשֵּׁם, הִיא מְגַלָּה שֶׁלִּהְיוֹת נְסִיכָה זֶה לֹא בְּדִיּוּק מָה שֶׁהִיא חָשְׁבָה...