לא בכל יום נקרית לנו הזדמנות לפגוש מקרוב ולגעת במה שרובנו חוששים לגעת בו – מחלת נפש. הספר שלפניכם הוא יומן אישי, חושפני וכואב, של אם לילדה חולת סכיזופרניה של הילדוּת, המספרת את סיפורה האישי החל מרגע גילוי המחלה ועבור בימי האשפוז הקשים במחלקה פסיכיאטרית לילדים, תוך ניסיון כמעט סיזיפי להמשיך הלאה ולשמור על סוג של שגרה.
שבויה בעצמה אינו עוד חלון הצצה מהסוג שאליו הורגלנו. כתיבתה של נועה שטמלר כמוה כדלת פתוחה לרווחה המזמינה אותנו להיכנס אל עולמה של החולה ומשפחתה, שמתמודדות באומץ עם המחלה ועם הסטיגמה החברתית.
נועה שטמלר, ילידת תל אביב, 1968, נשואה, אם לחמישה וסבתא לנכדה. בעלת תואר שני בספרות מהאוניברסיטה העברית. היתה מורה ומחנכת למעלה מעשרים שנה, סיימה הסבה אקדמאית לעבודה סוציאלית וכעת לומדת לתואר שני בעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן.
