20 אמנים שונים מציגים עבודות שנוצרו בעקבות מפגש עם המקום

שקט ורחוק פה, במרכז העיר.

לעיניים נגלים פסים צבעוניים הנמתחים על הבניינים סביב, ורשת אפורה שנפרשת על הרחבה. מרפסות הבתים סגורות בתריסולים. בעצם, אין בניינים ואין מרפסות – רק תריסולים. הרגליים עוקבות אחרי הפסים שעל המרצפות, ויוצא שהעוברים ושבים מקיפים את הכיכר ונצמדים לחנויות, במקום פשוט לחצות.

עולה פה זכרון של הרבה מקומות רחוקים. המנוחה כמו גרמניה, הקפאון כמו פררה, הילדים ברוכי כישרון כמו ברוסיה, הדקלים כמו עפולה. והחנויות – קטנות, צנועות. מציגות חלונות ראווה תמימים. תנועת הקונים דלילה, המסתפרים יחידים, החתולים נראים מלמעלה ארוכים כשרוולים. אפשר לדחוף כאן עגלת תינוק. ניתן גם להאסף ולנוח על הספסלים בחברת זקנים אחרים.

פעם ישבו כאן עובדי מפעל לודז’יה הסמוך. הכיכר עם הבתים סביבה נקראה אז ”שיכון זול”. אח”כ צצו בכיכר כובעים; היה זה סימן מובהק שמעתה יפקדו אותה אחרים. רבים מהבאים כיום הם עולים מברית המועצות, וכאלה גם שוכני החנויות.

יש גם גן. מדרום לכיכר מתארך לו ”גן הרצל”, ויש בו הפתעות. ביום הוא משובץ בובות צבעוניות גדולות ובלילה השביל מתפתל בין ספסלים מוארים לצללי צמחים חמורים.

הזמנו אמנים לבקר בכיכר. כל אחד מהם בחר להתייחס בעבודתו להיבט מסויים המשתקף במקום, לעמת את המקומי עם מציאות חיצונית, או לעורר זכרון רחוק. ניסינו להשתלב ככל האפשר במרקם הקיים ולא להפריע למהלך החיים היומיומי.