הנצרות ייחסה ליהודים וליהדות מקום מיוחד בחברה הנוצרית. העם היהודי מילא תפקידים מובהקים בחזיונות הנוצריים של תולדות הגאולה, החל בעם שקיבל מהאל את התנ"ך, דרך מי שהוציא מקרבו את ישו, גידלהו והואשם ברציחתו, וכלה במי שהמרת דתו תהיה אות לביאתו השניה של ישו. הרעיון שהנצרות זקוקה ליהודים כדי למלא את התפקידים המיוחדים הללו תרם להישרדותו של המיעוט היהודי בעולם הנוצרי.

'כעיוור במראה' דן בתפיסות ובדימויים של היהודים והיהדות בהגות הנוצרית של ימי הביניים, מאוגוסטינוס (354-430) עד תומס אקווינס (1225-1274). הוא מתמקד ב'שיח' של הפרשנות ושל האידיאולוגיה בעולמה של הכנסייה הקתולית, ומשרטט את מגוון הגורמים שעיצבו דימוי חדש של היהודי, היהודי ההרמנויטי. אמנם, יהודי זה דומה דמיון מועט ליהודים בעת העתיקה ובימי הביניים, אך נודע לו תפקיד חשוב, והוא נחשב בעל אישיות מיוחדת ועוצמה מרשימה בתפיסת העולם של התקופה.

'כעיוור במראה' נחלק לארבעה חלקים: (א) 'היסודות שהניח אוגוסטינוס', על מורשתו של אוגוסטינוס. (ב) 'המורשת האוגוסטינית בראשית ימי הביניים', על יחסם ליהודים של גרגוריוס הגדול, איזידור מסביליה ואגוברד מליאון. (ג) 'תפיסה מחודשת של חוסר האמונה היהודי', על השינויים שחלו בגישתם של הנוצרים אל היהודים במאה השתים-עשרה. (ד) 'המנדיקנטים והיהודים - עיון חוזר', הסוקר את הגינוי של הספרות הרבנית במאה השלוש-עשרה ואת המיסיון כלפי יהודים של האחים המנדיקנטים.

פרופ' ג'רמי כהן מלמד בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל-אביב.