״עַלִּיזָה הִמְלִיטָה?״ גַּבְרִיאֵל שָׁאַל בַּטֶּלֶפוֹן מִבֵּית־הַחוֹלִים.

״הִיא...״ מִלְמַלְתִּי, ״הִיא... כְּלוֹמַר... כֵּן…״ הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי לֹא יָכוֹל לְשַׁקֵּר לְמִישֶׁהוּ שֶׁמִּתְאוֹשֵׁשׁ אַחֲרֵי נִתּוּחַ.

מוֹשִׁיק נָעַץ בִּי מַבָּט כּוֹעֵס, שָׁמַעְתִּי אוֹתוֹ אוֹמֵר לְשַׂגִּית שֶׁבִּגְלָלָהּ הִסְתַּבַּכְנוּ. שָׁמַעְתִּי אֶת שַׂגִּית עוֹנָה לוֹ שֶׁאָסוּר לְשַׁקֵּר לַאֲנָשִׁים מְבֻגָּרִים. 

״אַתָּה סִבַּכְתָּ אֶת הָעִנְיָנִים,״ שַׂגִּית אָמְרָה לִי אַחֲרֵי שֶׁהַשִּׂיחָה הִסְתַּיְּמָה. ״מַה תַּגִּיד לוֹ כְּשֶׁהוּא יַחְזֹר וִיגַלֶּה שֶׁאֵין כָּאן גּוּרִים?״

״כְּשֶׁהוּא יַחְזֹר מִבֵּית־הַחוֹלִים הַבַּיְתָה, הַגּוּרִים יִהְיוּ כָּאן,״ הִבְטַחְתִּי, וּבִתְנוּעָה חַדָּה קַמְתִּי מֵהַסַּפָּה וְסִמַּנְתִּי לַחֲבֵרִים שֶׁלִּי לָבוֹא בְּעִקְּבוֹתַי, ״קָדִימָה!״ קָרָאתִי, ״יֵשׁ לָנוּ הַרְבֵּה עֲבוֹדָה לַעֲשׂוֹת.״