הגרוש.
הגרוש מהתמימות.
התמימות.
הגרוש כעוצמה או כבושה.
קבלת גזר הדין כאשמה שגורמת לבושה או הבושה שלא קמת להגיד שזה עוול.
בושת העונש. בושת אי העשייה.
בושת אבדן צלם- החרות- הרציונל.
בושה מלווה אותנו מרגע לידתנו בסיפור הסיפורים ובלידה היומיומית.
הבושה היא מושג רחב/מצומצם, מרכיב חשוד/חשוב בחיינו מכניסתנו אל העולם ועד פרדתנו ממנו.
האמנים המשתתפים בתערוכה מנסים, באמצעות המדיות השונות, להעמיק בנושא הבושה. הם משתפים אותנו, הצופים, לא רק בפרי התבוננות, כי אם במעשה ההתבוננות. הם חושפים בפני המתבונן את עירום הבושה כדי לבחון את התחושה האנושית-חברתית הזאת, כדי לשלול אותה, לבקר אותה, או לעורר אותה.
בחברה המורכבת מלאומים שונים, ממהגרים, פליטים ומהגרי עבודה, נושא הבושה הוא אחד ממרכיבי החיכוך היומיומי בין האדם לבין עצמו ובינו לסובבים אותו.
דברים רבים ייחודיים למיני הבושה השונים, ודברים רבים משותפים להם. מה קורה לבושות, גדולות כקטנות, ומה קורה לסודות הפרטיים, כשהם מוצגים לראווה? כשהם נחשפים לציבור הרחב מבעד עיניהם של 15 אמנים, 12 כותבים ותחנת רדיו לנוער? מה קורה לבושות שלנו כאשר הן פוגשות, לאור יום, בבושות האחרים?
הטקסטים העוסקים בבושה מזווית אישית, אינטימית, מציגים באמצעות אות כתובה מקרה פרטי, או נקודת ראות אישית. הם מציגים מקרים שנוגעים לנפש ולרוח האדם, מקרים שנתקלים בהם (או נתקעים איתם) מדי יום.
סוגיית הבושה נדונה מעל לגלי האתר על-ידי תלמידי בית-ספר, המגלים שתפישת הבושה היא גם תלוית גיל, ושהגיל משחק תפקיד בהקצנת הרגש ובמידת מוחלטותה של התפישה. האם תבונת הבגרות הנרכשת מרככת את התפישה הנערית המוחלטת כל-כך? האם היא גורמת לנו להיות סלחנים יותר וביקורתיים פחות כלפי גורמי הבושה?
מאיפה נכנסים בנו הקולות הראשונים של הבושה, האם זהו קולם של המבוגרים? קולה של החברה? האם סיפורים הם הנושאים את הקולות האלה? האם מקורם בחוקים פנימיים או בחוקים חיצוניים?
השמש האדימה ולהטה ממה שראתה באותו מסע יומי יומימי שלה אותו מסע כוכבי שלה
על המים שופכת זעמה וכעסה שמה היא מתקררת באופק הרחוק צוללת אל המים הקרים
כמה שיותר רחוק מאיתנו
אולי מבושה
על מה שראתה
ארכיוני המרכז הוקמו בתמיכת קרן אוסטרובסקי וארטיס
