עם שובו מלימודיו פנה נתן אלתרמן לחיבור שירי ילדים ולתרגם ספרי מופת לילדים ולנוער מספרות העולם. משיכתו לתחום זה מקורה בבית אבא: יצחק אלתרמן, אבי המשורר, היה מחלוצי גן הילדים העברי. דוד ערך ספרי אגדוץ ומקראות. בהשראתם עשה המשורר הצעיר את צעדיו הראשונים בעולם הילד. לימים, בשנת העשור למדינה, בעוד יריביו הצעירים פונים אל האקזיסטנציאליזם, המתרחק מן הלאומיות כמפני האש, פרסם אלתרמן את קובץ שיריו "ספר התבה המזמרת" (1958), המשמש בעולם הסמלים הצבעוני וה"פריזאי" של "כוכבים בחוץ" (1938), אך חדור ברעיונות הלאומיים של "עיר היונה" (1957). מחקר זה מתחקה אחר המעשיות המחורזות הגדולות של אלתרמן, למן יצירתו הגדולה הראשונה לילדים - "זה היה בחנוכה" (1932) - ועד למחזורי השירים הגדולים של "ספר התבה המזמרת". אלה הם שירים עשירים ורבי השראה, פשוטים לכאורה ומורכבים למעשה - אוצר בלום של הברקות מחוכמות ושל משחקי מחבואים בין ניגודים ובין אוהבים ויריבים. יש בהם רמזים לענייני פואטיקה ופוליטיקה, שילד לא יבינם, אך יש בהם גם עלילה והומור שכל ילד ייהנה מהם, ולכשיגדל - יבין בכל קריאה יותר ויותר. זויה שמיר היא פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל - אביב. היא עמדה במרוצת השנים בראש מכון כץ לחקר הספרות העברית, בראש בית הספר למדעי היהדות ובראש ועדת מקצוע של הספרות במשרד החינוך. היא חיברה כשה ספרי מחקר, לברות ספר על שירי הילדים של ביאליק ושני ספרים על יצירת אלתרמן: עוד חוזר הניגון, ועל עת ועל אתר. ספרה תבת הזמרה חוזרת הוא ספר ראשון מסוגו המודש במלואו ליצירת הילדים של אלתרמן.