הסיפור הנשי , סיפורן של נשים כפי שהוא מתואר ביצירתן של שש סופרות ישראליות, מונהר בספר זה מנקודת מבט פרשנית הנסמכת על מצע רחב של תאוריות פמיניסטיות , תרבותיות, אוונגארדיות וחתרניות. במוקד הדיון עומדות עמליה כהנא-כרמון, חנה בת-שחר, מיכל גוברין, רונית מטלון, דורית פלג ורבקה רז. סופרות נוספות כדוגמת רות אלמוג, סביון ליברכט, נורית זרחי ואחרות, נזכרות במהלכו. כולן מאתגרות את השיח התרבותי השליט , כל אחת על פי דרכה , בהציען גרסה משלהן לסיפור הישראלי.
כל אחת מן היוצרות מציגה פן אחר בהוויה המקומית. יצירתן נבחנת על רקע מגמות רווחות בספרות העולם שאליהן היא נזקקת, ותוך התייחסות מפורשת ליצירותיהן של סופרות המאה -19 כדוגמת האחיות ברונטה, ג'יין אוסטן ומרי שלי, משוררות כדוגמת אמילי דיקנסון וסילביה פלאת', סופרות המאה ה-20 כווירג'יניה וולף, איזק דינסן ודוריס לסינג, יוצרות בנות-ימינו כטוני מוריסון ואליס ווקר, ואף יוצרות עכשוויות כדוגמת גלוריה אנזלדואה. הן והדומות להן מספקות הקשר כולל לבחינתה של ספרות הנשים הישראלית של ימינו.