חשיבה לאומית והעולם הקולוניאלי הוא ניסיון נועז ומקורי לחתור תחת הדומיננטיות של הפרדיגמה של המערב בכלל ושל אירופה בפרט בהקשר של השאלה שכה מעסיקה את הישראלים: מהי לאומיות? רוב המשיבים על שאלה זו, והידועים בהם, ארנסט גלנר (לאומים ולאומיות), בנדיקט אנדרסון (קהיליות מדומיינות) ואריק הובסבום (אבי המשנה בדבר "המצאת המסורת"), התמקדו במדינות הלאום המתקדמות יותר של אירופה כדגמי חיקוי ליתר חלקי העולם. חלקי העולם.
לעומתם פרתה צ'טרג'י בוחר להשיב על שאלת המפתח מנקודת מבט המוצבת בלב לבו של "העולם השלישי", תת-היבשת הודו, והוא מעלה את הסוגיה אם מדינת הלאום המערבית, המפותחת יותר מבחינת כלכלית וההומוגנית מבחינה אתנית, לשונית ולרוב גם דתית, אכן מתאימה לשמש פרדיגמה בעבור מדינות "העולם השלישי" ? כולל אלה שבמזרח התיכון ? המהוות את רוב רובו של המין האנושי היום.
ניסיון התשובה של המחבר הוא רלוונטי במיוחד בעבור קוראים ישראלים, זאת בשל הדמיון הרב בין התפתחותם המאוחרת יחסית של עממי הודו לכלל עם במשמעותו המודרנית לבין התפתחותן של תפוצות ישראל לפזורותיהן לכלל עם ? שני התהליכים מרתקים שנמשכים, כידוע, עד עצם היום הזה, כשאחת מאבני הנגף הגורליות העומדות בדרכם היא המאבק בין דבקות במסורות דתיות עתיקות יומין לבין דרישות של המודרנה והגלובליזציה.
