למה כבר אפשר לצפות מן החיים ? חמישה עשר פילוסופים, מרצים באוניברסיטאות בישראל, דנים בספר בשאלה זו לאורך ציר חשיבה שנמתח בין מועקה קיומית לאפשרותה של גאולה. המאמרים בספר נוגעים בנושאים המונחים בהצטלבות השיח הפילוסופי והשיח הדתי. מחבריהם בוחנים את הניסיון המודרני להשתמש במושגים שבעבר נבנו עליהם רעיונות דתיים, כדי לייצר באמצעותם רעיונות פילוסופיים. שני שערים באסופה : "ממועקה לגאולת עולם" ו"ממועקה לגאולה אישית". נידונות בה תפיסות הגאולה של שפינוזה, רוסו, קירקגור, מארקס, ניטשה, רוזנצוויג, ויטגנשטיין, היידגר, קאמי, סארטר, קוק ולוינס. כן נידונה בה אפשרותה של גאולה דרך מהפכה חברתית או דרך תיקון עולם הדרגתי, והאפשרות להביא גאולה לחיינו על ידי אימוץ השקפה מיסטית, התרפקות על מסורת תרבותית, מציאת אהבה, נקיטת עמדה מוסרית, הישענות על חוויה אמנותית, התגברות עצמית, השתתפות במאבק מחוסר תקווה, פעילות של יצירה עצמית, שינוי היחס אל המוות ועוד. האסופה כוללת מבוא נרחב, המתאר את המעבר משיח דתי צרוף לשיח פילוסופי מבוקר על מועקה וגאולה ואת הבעיות הקיומיות העולות בו לדיון. היא מכוונת לקורא המשכיל ולפילוסוף המקצועי שיש להם עניין בשיח עכשווי רב-משתתפים על בעיות העולות מן הקיום האנושי הנטוי בין החוויה של מועקה קיומית לשאיפה לגאולה.