הספר תולדות חוה בודק באמצעות קריאה ספרותית פמיניסטית את ייצוגן הספרותי ואת מעמדן המשפטי של נשים בתקופת המקרא – בתולות, רעיות, אמהות, שבויות, שפחות, פילגשים, עקרות, גרושות, אלמנות, אנוסות, זונות ומלכות – ומשרטט בעזרת חוקים, סיפורים, משלים ומקורות משווים מהמזרח הקדום תמונה מקיפה המשקפת את מצבן.
מערך הדימויים המקראי תוחם את גבולות זהותה המגדרית של האשה באמצעות השוואה ניגודית בין דמות האשה הנורמטיבית, לרוב ישראלית, לבין דמות האשה הזרה והאחרת, לרוב נוכרייה.
הדימוי הדו ממדי של האשה, שמבוסס על ניגוד קוטבי בין אשה טובה לבין אשה רעה, קובע את זהותה המגדרית של האשה ומנציח את מעמדה בחברה.
