ספרה של מרי תותרי עוסק בתפקיד התקשורת הפלסטינית בתהליך בניית האומהמאז תחילת תהליך אוסלו, תוך כדי התמקדות בשבע השנים הראשונות–מהקמת הרשות עד פרוץ האינתיפאדה השנייה. בתקופה זו התחייבה הרשות, דרך מוסדותיה התקשורתיים, לקדם את תהליך אוסלו ואת תהליך בניית האומה הפלסטינית, אך עם פרוץ האינתיפאדה השנייה היא זנחה את מחויבותה וגייסה את התקשורת למאבק נגד ישראל. הספר מציג את מערכות התקשורת שהתפתחו באותה תקופה; הוא מנתח את המדיניות התקשורתית המוצהרת של הרשות ושל משרד ההסברה ביחס לתפקיד התקשורת הממלכתית והפרטית, ואת תפיסת מעצבי התקשורת, הממלכתית והפרטית, את תפקיד התקשורת בבניית האומה. כמו כן עוסק הספר במדיניות הרשות בפועל, תוך שימת דגש על השינויים שהתפתחו ביחסי הגומלין בין הרשות לבין התקשורת הפלסטינית במהלך כל תקופת אוסלו, גם לאחר האינתיפאדה השנייה.