המחקר הנוירופסיכולוגי המודרני מסוגל להסביר חלק נכבד מתפקודה של הנפש האנושית. אך אינו מתיימר וגם אינו מתכוון להסביר את כל מעשה היצירה של המין האנושי.
הנפש מהווה ישות בעלת חיים משלה, שונה מן המוח, למרות שהיא נשענת עליו ואין לה קיום בלעדיו. התרבות האנושית הינה תוצר הנפש, היא ממשיכה להתקיים גם לאחר שיוצריה האנושיים חדלו להתקיים. בין הנפש למוח ולתרבות קיימים יחסי גומלין. הנוירופסיכולוגיה חוקרת יחסים אלו.
תרומת הנוירופסיכולוגיה להבנת היחסים בין הנפש למוח עם השלכותיהם בתחומי הפסיכולוגיה והסוציולוגיה מהווה את נושא הספר המוגש לקורא.
