צמיחתה של תנועת הפועלים בארץ-ישראל היתה שונה באופיה ובדרך התארגנותה מזו של תנועות. פועלים אחרות בעולם: בעוד כל תנועת פועלים התעוררה והחלה את פעולתה במדינה קיימת ובמשק כלכלי מתפקד, עשתה תנועת הפועלים היהודית בארץ-ישראל את דרכה העצמאית בתנאים של בטרם
מדינה ובלא בסיס לפעולה בתוך משק כלכלי קיים. עובדה זו העניקה לתנועתנו ראייה ייחודית בכל הנוגע לקביעת דרכו הכלכלית והחברתית של הפועל ולשילובו - למן ההתחלה - כשווה בין שווים במלאכת הבניין והתחייה הלאומית של העם היהודי בארץ־ישראל.

אכזבתם של האינטלקטואל היהודי מן האמנציפאציה ושל הסוציאליסט היהודי מאפשרות הגשמתו של סוציאליזם ללא מסגרת מדינית ריבונית ליהודים הזינו וטיפחו את רעיון הציונות הסוציאליסטית, הורתה ומולידתה של תנועת הפועלים הארץ ישראלת ושל ההסתדרות. ההסתדרות היא איפוא יצירתו של מעמד הפועלים העברי שבארץ, שעוצבה וגובשה לפי צרכיה המיוחדים של ההתנחלות היהודית בה. לשם כך נוצרו משק פועלים עצמי ומערכת מסועפת של עזרה
הדדית. לכך כוונת פעילותה של ההסתדרות בתחומי חינוך, תרבות, קשרי חוץ, נוער, ספורט, שירותי דת וטיפוח הקשרים עם הסקטור הערבי. סיפור תולדותיו של מאבק הפועל העברי בארץ מאז ימי "העלייה השנייה" בגילויי הגבורה של הפרט והכלל כאחד ופותח פתח להבנת כוחה והשגיה של התנועה, שהקימה את ההסתדרות בשנת 1920 ומאז היתה לגורם מרכזי במאבק היישוב היהודי על הקמת המדינה ועל ביצורה עד עצם היום הזה.

מקום כבוד שמור בסיפור זה לשורת האישים, שעמדו בראש הפעולה והמאבקים, איש איש בתחומו ובשדה־פעולתו. מבנה ההסתדרות, מנדבכיה הציבוריים ומסגרותיה הנבחרות ועד מחלקותיה ואגפיה, במרכז ובסניפים מסועף ומותאם לדרך תיפקודה, וכן המבנה התל־קומתי והמגוון של האיגוד המקצועי הקובע, במידה רבה, את תוכנה של המדיניות המקצועית ואת דרך ביצועה. משק הפועלים הוא מערכת מסועפת של מבנים כלכליים וחברתיים, החל במשק המינהלי, המנוהל ישירות על ידי מוסדותיה המרכזיים של ההסתדרות, וכלה בקואופראציה היצרנית, השירותית והצרכנית. במשק השיתופי, בהתיישבות העובדת ובמפעלים המשותפים עם הון ציבורי ופרטי. השגי ההסתדרות בתחומי העזרה ההדדית והביטחון הסוציאלי, בחינוך ובתרבות, בנוער ובספורט מעניקים משמעות מיוחדת למושג: "חבר ההסתדרות": לא רק מלחמתו של שכיר יום, הנאבק על זכות לעבודה ועל רמת חיים הוגנת, אלא יצירה של תרבות מקורית ומערכת חברתית, הדואגת לעצמה ואיננה תלויה בחסדי נדיבים ובמתת עשירים. בזכות אלה זכה העובד העברי בישראל לשידוד מערכות בחברה ולהיות המוביל והיוצר של צורות חיים מקוריות ושל תרבות פועלית עצמאית.

מראשיתה של תנועתנו ניכר בה מקומה של החלוצה, שעלתה לארץ צעירה ומנותקת ממשפחתה ונאבקה קשות במציאות האכזרית עד שעלה בידיה ליצור לעצמה, במו ידיה, מקום עבודה ופינה ומשפחה. תנועת הפועלות שלנו גאה בהשגים שהשיגה למען העובדת ולמען הבטחת מעמדה לצידו של הגבר בבניית החברה, המשק והמדינה. המבנה הפוליטי של ההסתדרות, יחסי החוץ שלה, טיפוח החבר הערבי בתוכה וכן סדרי המשמעת והבקרה, החברות והמיסוי – כל אלה מוצאים את תיאורם הנאמן בספר. ולבסוף – מכלול השאלות, שההסתדרות חייבת לנות בהן בצוק העיתים ולנוכח התמורות החברתיות, הכלכליות והמדיניות המתרחשות בקצב מהיר לנגד עינינו, בחיי המדינה והעם עולה ונדון בהרחבה וללא כחל ושרק. העבר, ההווה והעתיד של תנועת הפועלים הישראלית מחייבים קיום של הסתדרות חזקה ובעלת יכולת פעולה – לזקיפות קומתו של העובד בישראל ולבניית חברת העתיד בתוכה.