ספר זה כולל חילופי אגרות בין ש"י עגנון ובין חמישה אישים בולטים בעולם הספרות העברית.

חליפת המכתבים עם יוסף חיים ברנר התנהלה בשנים 1909 עד 1920. מתוך המכתבים עולה הקשר העמוק בין עגנון הצעיר ובין הסופר המפורסם, שעודד אותו, אך לא חסך ממנו את שבט ביקורתו.

ההתכתבות בין עגנון ובין ח"נ ביאליק החלה בשנת 1922 והסתיימה סמוך לפטירתו של ביאליק בשנת 1934. עגנון וביאליק נפגשו לראשונה ב1909־, ומאז שררה ביניהם ידידות רבה.

הקשר בין עגנון ובין ירוחם פישל לחובר החל בעת שעגנון ישב בגרמניה, ולחובר בפולין וברוסיה. לחובר היה מבוגר יותר, ואפשר שעגנון מצא בו כעין יועץ. ההתכתבות ביניהם התנהלה בשנים 1930-1913.

חליפת המכתבים עם ברל כצנלסון התחילה ב1926־ והסתיימה ב1942־. עם השנים למד עגנון להכיר ולהוקיר את כצנלסון ורחש לו אהבה רבה.

את הספר חותם אוסף המכתבים של עגנון ודב סדן. ההתכתבות בין השניים נמשכה יותר משלושה עשורים, אולם בעיקרה התנהלה בשנים 1959-1932.

מסוֹד חכמים הוא נדבך נוסף הזורה אור על יצירתו וחייו של ש"י עגנון, כפי שהם מתבטאים בכרכי אגרותיו ההולכים ומתפרסמים.