פרופסור שושנה פולמן, חוקרת בתחומי הבלשנות, הפסיכולוגיה של השפה והחינוך, עסקה רבות בתהליכי הפקת משמעות מטקסט. היא התמקדה בהיבטים ההכרתיים והתקשורתיים הכרוכים בקריאה ובהבנה של טקסטים, וחקרה כיצד הקוראים מפענחים, מעבדים ובונים משמעות.
עקרונות מרכזיים בתאוריה של פולמן
קוגניציה וניתוח שיח: פולמן התייחסה להפקת משמעות כתהליך מורכב, המערב את היבטי השיח השונים ואת היכולות הקוגניטיביות של הקורא. היא טענה שהבנת טקסט אינה פעולה פסיבית של קליטת מידע, אלא תהליך אקטיבי של בניית ידע והסקת מסקנות.
התחשבות בבן השיח: פולמן חקרה כיצד כותבים מתחשבים בידע הקודם ובהקשר של הקורא הפוטנציאלי, וכיצד התחשבות זו משפיעה על הבנת הטקסט. נושא זה מודגש בספרה "דיוקן הקורא בטקסט הכותב".
יחסי קורא-כותב: על פי פולמן, הפקת משמעות תלויה באינטראקציה בין הקורא לכותב. הקורא משלים פערים בטקסט על בסיס הידע הכללי והניסיון שלו, ולכן הבנת טקסט אינה זהה בין קוראים שונים.
מודעות מטא-טקסטואלית: כדי לשפר את הבנת הנקרא, פולמן הדגישה את החשיבות של פיתוח מודעות מטא-טקסטואלית, כלומר, היכולת לחשוב ולדבר על הטקסט עצמו ועל דרכי הפעולה להפקת משמעות ממנו.
מהטקסט הנקרא אל הטקסט הנכתב: בספרה "במעגלי העיון הלימודי", פולמן קישרה בין הבנת הנקרא לבין יכולת הכתיבה. היא טענה שהבנה עמוקה של טקסטים יכולה לשמש כבסיס לפיתוח יכולות כתיבה יעילות.
יישומים בתחום החינוך
עבודתה של שושנה פולמן משמעותית מאוד בתחום הוראת הקריאה והכתיבה. בין השאר, היא מספקת למורים כלים להבין:
כיצד תלמידים מפתחים אסטרטגיות להפקת משמעות.
כיצד לטפל בטעויות הבנה ובפערים קוגניטיביים.
כיצד לעודד מודעות פעילה ויצירתית לטקסט.
הגישה שלה תומכת בהוראה הוליסטית של הבנת הנקרא, שאינה מתמקדת רק בהבנת מילים בודדות, אלא בהבנה של הטקסט השלם על כל היבטיו ההכרתיים והתקשורתיים.
AI
