מבחר זה מביא את עמדותיהם והכרזותיהם של נציגי הזרמים המודרניסטיים בשירה, שהופיעו לאחר שקיעת הסימבוליזם, בייחוד בעשור השני ובראשית העשור השלישי למאה העשרים.
הקורא התוהה על סגנונם הקיצוני – והבוטה לעתים – של קטעים רבים בקובץ יזכור את נסיבות היכתבם ויקשיב לעקרונות העיצוב הספרותי שנתחדשו בתנועה הזאת והתבטאו – לעתים בפחות קיצוניות ועקביות – במרבית יצירות התקופה. הקורא יקבל כאן משהו מן האווירה שבה צמחה השירה העברית שלאחר מלחמת העולם הראשונה.
התופעות היו, כידוע, דומות בארצות אירופה השונות. ההשפעות והקשרים שבין הספרויות היו רבי-פנים וכמעט מיידיים. מבחר זה מתייחס לארבע ספרויות: הרוסית, הגרמנית, היידית והעברית. כמו כן צורפו דברים אחדים מן הצרפתית והאיטלקית, שהשפיעו, ללא ספק, על שאר הספרויות המיוצגות במבחר; וכן – לשם השוואה – עקרונות האימג’יזם באנגלית, בלשון המקור.
כל ספרות מיוצגת על-ידי ריבוי של קולות מזוויות שונות, מבלי לחרוג מן המסגרת של הזרמים הפוסט-סימבוליסטיים.
קובץ זה הופיע ב-1964 בשם “יורשי הסימבוליזם בשירה האירופית והיהודית: מבחר מאניפסטים, מאמרים, הכרזות”. זו היתה חוברת משוכפלת, שהעורך הכין בשביל סמינר באוניברסיטה העברית, אבל “אקדמון” הדפיס כמה מאות עותקים והקובץ צוטט רבות בביקורת העברית.
הספר הנוכחי מתוקן ומורחב: נוספו בו מדורים שהעורך פרסם במשך הזמן בכתבי-עת שונים. אין כאן יומרה לייצג את אירופה המודרניסטית כפי שהייתה אלא להביא גלקסיה של זרמים ורעיונות שהיו בחלל תודעתה של הספרות העברית המודרנית.
