בלב התיזה של המגש והכסף עומדת הדרישה, על כל המשתמע ממנה, לבטל את גיוס החובה ולותר על התפיסה המקודשת והאנכרוניסטית של צה"ל כצבא העם. עם הופעת הספר, יהיה קשה לנהל דיון בעניינים החשובים האלה מבלי להתייחס אליו.
בשם הספר יש רמז אירוני לפער העצום שבין "מגש הכסף" התמים והישן בשירו המיתולוגי של נתן אלתרמן ובין הצורך להתאים את צה"ל לנסיבות שהשתנו כל כך – באסטרטגיה הלאומית, בחברה, במשק לחוץ מאוד ובמנטליות הישראלית. עפר שלח מציג דעות נוקבות על יחסי הצמרות, הצבאית והפוליטית, על נטל הכסף שהמדינה מתקשה לעמוד בו, על תפקידו המעוות וכפוי הטובה של צה"ל כשוטר השטחים, ועל ערעור מקומו בסולם הערכים הישראלי.
30 שנה אחרי ההתנפצות של קונספציה לאומית הרת אסון במלחמת יום הכיפורים, מציג הספר את סכנותיה של קונספציה ישנה אף יותר: התפיסה בת 55 השנים על דמותו של צה"ל, מאת פרשן חריף ומקורי, המגש והכסף מתאר את ההכרח הדחוף בשינוי מרחיק לכת של הצבא. מוצעות בו תשובות מנומקות היטב על שאלה שנדחקה במשך השנים דווקא בגלל המקום המרכזי של צה"ל באתוס הישראלי: האם הוא אכן הצבא שעליו להיות היום?
