לפניכם ספרון המתעד אחד מאותם רגעים שבהם המציאות עולה על כל דמיון. השנה היא 1918, מוסקבה: המהפכה הקומוניסטית כבשה את השלטון. האינפלציה חוגגת, ערך הרובל צונח במאות אחוזים ביממה, סחר הספרים נעלם בין לילה. רגע קצר של חופש ביטוי שאפשרה המהפכה התחלף בשררת הצנזורה ומדיניות היד הקשה. ואולם, בתוך הכאוס הזה, קמה חנות ספרים כקואופרטיב התנדבותי של קומץ אנשי רוח ואמנים. חנות הספרים של הסופרים מצילה אנשים מרעב ומכפור, ואנשיה מצילים יצירות ספרותיות מהרס ומכיליון. הספר – כחומר וכרוח – נעשה לציר של חיים. בשנת 1922 נסגרת החנות וכמה ממפעיליה נידונים לגלות. הסיפור, האנקדוטה והאלגוריה, לעומת זאת, שורדים עד היום.
