פדריקו גרסיה לורקה, המשורר והמחזאי הספרדי, היה בן שלושים ושמונה כשנרצח בידי מורדים ממתנגדי הרפובליקה באוגוסט 1936, בימיה הראשונים של מלחמת האזרחים בספרד.

בחייו הקצרים קנה לו שם של משורר אהוד ומחזותיו כבשו את בימות התיאטרון במולדתו השסועה ובארצות דוברות הספרדית באמריקה הלטינית. המשורר הצעיר, שאף היטיב לנגן בפסנתר ובגיטרה וגם בציור שלח ידו, ריגש את קהל מאזיניו בערבי הקריאה שלו והיה למושא הערצה בקרב הצעירים תומכי הדמוקרטיה כשייסד וניהל את תיאטרון הסטודנטים הנודע ה"באראקה". אך מעטים מבני דורו ומקהל מעריציו ידעו כי מאחורי החזות של המשורר העליז ואוהב החיים מסתתרת דמותו של אדם מתייסר, הומוסקסואל המנסה להסתיר את נטיותיו המיניות בחברה שמרנית וקשוחה.

איאן גיבסון, בן אירלנד שאימץ לו את ספרד כארצו, הקדיש יותר מעשרים שנים לחקר חייו, יצירתו ומותו של מחברם של "חתונת דמים", "בית גרנדה אלבה", "ירמה" ויצירות מופת רבות ואחרות. בביוגרפיה המקיפה והמרתקת שכתב עשה שימוש במקורות שלא נודעו וחשף את מורכבותו המסעירה של המשורר המופלא. תיאור מסכת קשריו המסועפים עם הצייר דאלי, ימי בחרותו בגרנדה ובמדריד, מסעו לניו יורק ולמדינות דרום אמריקה ופרקים אחרים בחייו משולבים בהארות משכילות על יצירתו והתפתחותה. הספר מגיע לשיאו הדרמאטי בפרשת הרצח וקריאתו של פרק זה מרגשת כקריאת יצירתו של לורקה.