הַתְּאוֹמִים אוֹר וּמוֹר עוֹלִים בְּיַחַד לְכִתָּה א´. כְּמוֹ כָּל בְּנֵי הַשֵּׁשׁ הֵם שְׂמֵחִים וּמִתְרַגְּשִׁים, אֲבָל גַּם חוֹשְׁשִׁים: מוֹר חוֹשֶׁשֶׁת שֶׁיְּשַׁעְמֵם לָהּ בְּלִי פִּנַּת הַבֻּבּוֹת, אוֹ שֶׁתֵּלֵךְ לְאִבּוּד בַּמִּסְדְּרוֹן, וְאוֹר חוֹשֵׁשׁ שֶׁיִּתְגַּעְגֵּעַ לְאַרְגַּז הַחוֹל וְלַנַּדְנֵדוֹת. וּבִכְלָל – מָתַי יַסְפִּיקוּ לְשַׂחֵק אַחַר הַצָּהֳרַיִם עַכְשָׁו כְּשֶׁיִּהְיוּ לָהֶם שִׁעוּרֵי בַּיִת לְהָכִין? גָּלִילָה רוֹן־פֶדֶר-עָמִית מַצְלִיחָה לְהַרְגִּיעַ אֶת גִּבּוֹרֶיהָ, וְגַם אֶת קוֹרְאֶיהָ, וּלְסַפֵּק עֲבוּרָם תְּשׁוּבוֹת לַשְּׁאֵלוֹת שֶׁמַּטְרִידוֹת אוֹתָם בַּמַעֲבָר מֵהַגַּן לְכִתָּה א´, בְּלִי לְבַטֵּל אֶת חֲשָׁשׁוֹתֵיהֶם