מנחם בגין – שיריבו הגדול בן-גוריון קרא לו פשיסט, שהיה נערץ על בני השכבות הנמוכות, הישראלי הראשון שזכה בפרס נובל לשלום, יהודי גאה אבל לא דתי במובן המקובל – היה אדם מורכב ושנוי במחלוקת.
לאחר שניצח במפתיע בבחירות של 1977 והיה לראש הממשלה, הוא נחל שורה של הישגים מרחיקי לכת – מהשלום ההיסטורי עם מצרים דרך הסיוע ליהודי אתיופיה ול"אנשי הסירות" הווייטנאמים, שזכה לתהודה חיובית בעולם כולו, ועד להחלטתו להפציץ את הכור הגרעיני בעיראק ב-1981, שנחשבת כיום להתגלמות אומץ הלב והחזון. אבל לצד ההישגים האלה זכורות לו גם הפלישה הרת האסון ללבנון, בריאותו המידרדרת וההסתגרות שגזר על עצמו בתשע שנות חייו האחרונות.
הביוגרפיה החודרת והרגישה שכתב דניאל גוֹרדיס מציגה תובנה חדשה על הדמות הפוליטית המרשימה הזאת, שהשפעתה עודנה מורגשת הן בישראל והן בעולם.
