המניפסט הקומוניסטי ראה אור בלונדון, בפברואר 1848, בשפה הגרמנית. חיברו אותו קרל מרקס ופרידריך אנגלס, שני צעירים בסוף שנות העשרים לחייהם. בחיבורם סיפקו השניים ניתוח מהפכני של הקפיטליזם, ניתוח שנעשה מתוך תפיסת עולם מטריאליסטית, הבוחנת כיצד הבעלות והקניין מעצבים את יחסי הכוחות החברתיים. הם הגדירו את שני הכוחות הגדולים, לתפיסתם, הנאבקים זה בזה — הבורגנות והפרולטריון — וקראו למלחמת מעמדות כדי לשנות את מאזן הכוחות ביניהם. כך הפך הטקסט העיוני לכלי אקטיביסטי שבסופו קריאה לפעולה: פועלי כל העולם, התאחדו!

המניפסט הקומוניסטי הוא טקסט מכונן, והשפעתו על מהלך ההיסטוריה האנושית בשתי המאות האחרונות הייתה עצומה. תרגומיו לצרפתית ולאנגלית זמן קצר לאחר פרסומו (בשנים 1850-1848) תרמו רבות להפצתו בעולם. בעקבות שני תרגומים אלה הופיעו לאורך השנים תרגומים לשפות נוספות רבות.

מהדורה עברית זו של המניפסט מבוססת על תרגומו של מנחם דורמן משנת 1942, שחזר ועודכן בידי דורמן ועמיתיו במהדורות שהופיעו בשנים 1964, 1975 ו-1998. עם הזמן נפסקה הדפסתו של המניפסט. ההחלטה להוציאו מחדש התקבלה מתוך הכרה כי טקסט מכונן זה ראוי שיעמוד על מדף הספרים, ומתוך אמונה כי תפיסת העולם המוצגת בו רלוונטית לשיח בן ימינו. החלטה זו הייתה כרוכה בצורך לעדכן את התרגום, כך שישקף את השינויים בשפה ובמושגים הכלכליים־חברתיים המופיעים בו. התרגום המחודש מובא כאן לאחר רענון ועריכה קפדנית.

בהקדמה למהדורת 1872 ציינו מרקס ואנגלס כי "המניפסט הוא מסמך היסטורי ואין אנו רואים לעצמנו זכות לשנותו". ההקשר ההיסטורי, ובעיקר המאבקים הרעיוניים והשיקולים הפוליטיים שהובילו לכתיבתו ולקביעת צורתו כמניפסט חי ושוצף הם אפוא תנאי הכרחי להבנת תוכן המניפסט. היבטים אלה עומדים במוקד אחרית הדבר "הדרך אל המניפסט", שנכתבה במיוחד למהדורה הנוכחית בידי פרופ' דני גוטוויין.

המניפסט הקומוניסטי הוא טקסט נבואי במידה רבה, והוא רלוונטי גם לימינו אלה, בין השאר בכל מה שקשור להבנת הקפיטליזם השולט בחיינו, זכויות עובדים, הצריכה המואצת ומשבר האקלים.