הֲיִיתֶם רוֹצִים לִחְיוֹת לָנֶצַח? אִם אַתֶּם חוֹשְׁבִים שֶׁזֶּה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי, כַּנִּרְאֶה לֹא שְׁמַעְתֶּם עַל מַר פִּלְפֵּל, הַמּוֹרֶה שֶׁלָּנוּ לְהִיסְטוֹרְיָה, שֶׁבִּגְלַל תַּקָּלָה בְּנִסּוּי כִימִי לֹא מִזְדַּקֵּן לְעוֹלָם. מִכֵּיוָן שֶׁהוּא חַי כְּבָר הֲמוֹן שָׁנִים, הוּא הִסְפִּיק לִפְגשׁ אֲנָשִׁים מְיֻחָדִים מְאוֹד. אַפְּצִ´ינָה, לְמָשָׁל, שֶׁמַּמָּשׁ לֹא הֲיִיתֶם רוֹצִים לִהְיוֹת לְיָדָהּ כְּשֶׁהִיא מִתְעַטֶּשֶׁת, אוֹ פּוּשְׁקָשׁ, שֶׁהָיָה מְהַפְּנֵט יָדוּעַ, אֲבָל הוּא לֹא הִפְּנֵט אֲנָשִׁים אֶלָּא דַּוְקָא חַיּוֹת... וַאֲפִלּוּ דְרָקוּלָה, הָעַרְפָּד הַיָּדוּעַ, שֶׁסִּפּוּר הַמִּפְגָּשׁ שֶׁל מַר פִּלְפֵּל עִמּוֹ הָיָה שׁוֹנֶה לְגַמְרֵי מִמָּה שֶׁהֶעֱלֵינוּ בְּדִמְיוֹנֵנוּ. מַר פִּלְפֵּל סִפֵּר לָנוּ עֲלֵיהֶם בְּעִקְבוֹת מִכְתָּבִים מִסְתּוֹרִיִּים שֶׁקִּבֵּל. הַמִּכְתָּבִים הִדְאִיגוּ אוֹתוֹ מְאוֹד, וְאָנוּ נֶחְלַצְנוּ לְעֶזְרָתוֹ וּמָצָאנוּ אֶת עַצְמֵנוּ בְּתוֹךְ תַּעֲלוּמָה שֶׁקְּשׁוּרָה לַעֲבָרוֹ.

 מַר פִּלְפֵּל וְתַעֲלוּמַת הַמִּכְתָּבִים הַמִּסְתּוֹרִיִּים הוּא הַסֵּפֶר הַשֵּׁנִי בְּסִדְרַת מַר פִּלְפֵּל, הַלּוֹקַחַת אֶת הַקּוֹרֵא לְמַסָּעוֹת מְרַתְּקִים וּמַצְחִיקִים עַד מְאוֹד.