בַיִת נֶחְמָד עִם הֲמוֹן צַעֲצוּעִים, גָּרָה מִשְׁפָּחָה עִם שְׁלוֹשָׁה יְלָדִים.

בְּכָל בֹּקֶר הָיוּ קָמִים רַעֲנַנִּים וּמַעֲבִירִים אֶת הַיּוֹם בַּנְּעִימִים.

אַךְ לַיְלָה אֶחָד מַשֶּׁהוּ הִשְׁתַּנָּה. אֱיָל הִתְעוֹרֵר בִּתְחוּשָׁה מְשֻׁנָּה.

בַּחֶדֶר הֶחָשׁוּךְ הוּא הִרְגִּישׁ לְבַד, לְלֹא אִמָּא וְאַבָּא לְצִדּוֹ, מַמָּשׁ לֹא הָיָה לוֹ נֶחְמָד.

הַיָּרֵחַ הִבִּיט מִלְּמַעְלָה וְחָשַׁב: מִי זֶה הַיֶּלֶד שֶׁאֶת כָּל הַבַּיִת מֵעִיר עַכְשָׁו?

כְּשֶׁאֱיָלְצ’וּק בַּלַּיְלָה הִרְגִּישׁ בּוֹדֵד הַיָּרֵחַ נִסָּה אוֹתוֹ לְעוֹדֵד.

 

סִפּוּר קָסוּם הַמְּסַפֵּר כֵּיצַד עוֹזֵר הַיָּרֵחַ לֶאֱיָלְצ׳וּק הַמָּתוֹק לַחְזֹר לִישׁוֹן.