יַלְדֵי "חֲבוּרַת הַבַּלָּשִׁים הַצְּעִירִים" מַגִּיעִים לְקוּרְס בִּלּוּשׁ בְּתַחֲנַת הַמִּשְׁטָרָה הַיְּשָׁנָה וְלוֹמְדִים מָה זֶה לִהְיוֹת בַּלָּשׁ אֲמִתִּי.

כֵּיצַד כָּל זֶה קָשׁוּר לְאַגָּדָה עַתִּיקָה עַל אוֹדוֹת כְּלִי שֶׁמְּשָׁרֵת אֶת הַמִּשְׁטָרָה בְּמִלְחַמְתָּהּ עַל הַצֶּדֶק, כְּלִי שֶׁלֹּא נִרְאָה לְמַעְלָה מִמֵּאָה שָׁנָה?

זְהִירוּת! הַפַּעַם יֶשְׁנוֹ מְרַגֵּל בַּסְּבִיבָה, וּבּוֹבּ זוּסוּ, פּוֹשֵׁעַ-הָעָל, מְנַסֶּה לְהִתְחַקּוֹת אַחַר כָּל צַעַד שֶׁל הַיְּלָדִים. וּבְנוֹסָף, אִישׁ הַחִידוֹת מְנַסֶּה גַּם הוּא לְהִתְעָרֵב...

כָּל זֹאת וְעוֹד בַּסֵּפֶר הַשְּׁמִינִי בְּסִדְרַת מִשְׂחֲקֵי בִּלּוּשׁ, שֶׁיַּדְהִים וִירַתֵּק אֶת כָּל מִי שֶׁיִּקְרָא בּוֹ וִיפַעֲנֵחַ אֶת תַּעֲלוּמוֹתָיו.