אבן רשד (1126-1198) הוא אחד מגדולי המחשבה בימי הביניים, הן האסלאמית והן הכללית. היה רופא, קאדי ופילוסוף. שימש כרופא של השליט המוחדי אבו יעקוב יוסף אשר פרש את חסותו עליו והעניק לו תמיכה נדיבה כדי לאפשר לו לכתוב פירושים על כתבי אריסטו.
בצד שלושה סוגי פירושים של הקורפוס האריסטוטלי (קצר, בינוני וארוך) כתב אבן רשד שלושה חיבורים דיאלקטיים, שאת תרגומיהם אנו מביאים בזה לפני הקורא, בהם הוא מעמת את עקרונות הפילוסופיה והדת. 
מעבר לכך הוא כתב את "תהאפת אלפלאספה" (הפלת פילוסופים) בו הוא מתמודד עם טיעוני אלגדאלי נגד פילוסופים ובעיקר נגד האשמתו אותם בכפירה מאחר שאינם מאמינים, לדעתו, בתחיית המתים, בהשגחה פרטית ובבריאה יש מאין. אמנם, אמונה בעיקרים אלו מחיבת כל מוסלמי, טוען אבן רשד, אולם פותחת פתח לדעות שונות, גם אם אין הן עולות בקנה אחד עם עמדות הממסד האורתודוקסי, ובוודאי שאין מוציאות אדם מכלל המוסלמים. עמדותיו של הפילוסוף - אל להן להיחשף בפני ההמון הנטול כלים להבינן ועלול לסטות מדרך הישר אם יבואו לידיעותו.