בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ - פִּתְאוֹם

חֲבִילָה -

שֶׁל קַשׁ? אוֹ שֶׁל תֶּבֶן?

קְטַנָּה אוֹ גְּדוֹלָה?

וּלְמָה הִיא נוֹעֲדָה?

תָּלוּי אֶת מִי אַתָּה שׁוֹאֵל,

תָּלוּי בָּעֵינַיִם

שֶׁל מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל.

עוֹבְרֵי אֹרַח חוֹלְפִים עַל פְּנֵי הַחֲבִילָה הַמּוּזָרָה, וְכָל אֶחָד מֵהֶם רוֹאֶה בָּהּ מַשֶּׁהוּ אַחֵר: בִּשְׁבִיל הָאַרְנֶבֶת הִיא נִשְׁנוּשׁ, לַכֶּלֶב - בֵּית שִׁמּוּשׁ, לַנָּמוּךְ הִיא עוֹד קוֹמָה, לַכּוֹכֶבֶת -

בָּמָה! וּמָה הִיא בִּשְׁבִילְכֶם?

הַסֵּפֶר "חֲבִילָה עוֹבֶרֶת" מַזְמִין אֶתְכֶם, יְלָדִים וְהוֹרִים כְּאֶחָד, לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ וּלְטַפֵּחַ גְּמִישׁוּת מַחְשַׁבְתִּית. הַסִּפּוּר וְהָאִיּוּרִים הַמְּלַוִּים אוֹתוֹ מְאַפְשְׁרִים לַקּוֹרְאִים לְשַׂחֵק בְּזָוִיּוֹת הָרְאִיָּה הָרַבּוֹת וּלְגַלּוֹת בַּהֲנָאָה אֵיךְ "דְּבָרִים שֶׁרוֹאִים מִשָּׁם, לֹא רוֹאִים מִכָּאן".