גַּל: אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבוֹת פֹּה כְּבָר שָׁעָה וְלֹא רָאִינוּ אֲפִלּוּ כּוֹכָב אֶחָד נוֹפֵל!
אֵיךְ אֲנִי אֲמוּרָה לְבַקֵּשׁ מִשְׁאָלָה כָּכָה?
תָּמַרָה: בַּפַּעַם הַקּוֹדֶמֶת שֶׁבִּקַּשְׁתְּ מִשְׁאָלָה הָלַכְנוּ לְאִבּוּד בַּמִּדְבָּר, בְּלִי
אֹכֶל וּבְלִי טֶלֶפוֹן, וְאָז אֲנִי עָזַרְתִּי לְיַלֵּד עֵז, וְאַתְּ דִּבַּרְתְּ עִם שְׁפַן סֶלַע.
וְכָל זֶה קָרָה כִּי נִסִּינוּ לְהַגִּיעַ לְשִׁגּוּר שֶׁל חֲלָלִית לַיָּרֵחַ...
גַּל: נוּ, וְזֶה הָיָה כָּל כָּךְ נוֹרָא?
הַסּוֹפְרוֹת נֶטַעלִי גְבִירְץ וּבַר בֶּן־יוֹסֵף הֵן חֲבֵרוֹת טוֹבוֹת, שֶׁנֶּהֱנוֹת לְהַמְצִיא יַחַד סִפּוּרִים, בְּדִיּוּק כְּמוֹ תָּמַרָה וְגַל.
הַמְּאַיֶּרֶת רוֹנָה מוֹר הִצְטָרְפָה אֲלֵיהֶן לִיצִירַת סִפְרֵי "יַנְשׁוּפוֹת".
הַסִּדְרָה הִתְקַבְּלָה בְּהִתְלַהֲבוּת בְּקֶרֶב הַקּוֹרְאִים וְהַמְּבַקְּרִים, וְנִבְחֲרָה לְמִצְעַד הַסְּפָרִים.
טִיּוּל שְׁנָתִי לַיָּרֵחַ הוּא הָרְבִיעִי בַּסִּדְרָה.
