אֶת הַסֵּפֶר ”הסיפור של הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי” כָּתַבְתִּי בְּאַהֲבָה גְּדוֹלָה לִקְבוּצַת הָאֲנָשִׁים שֶׁמְּלַוָּה אוֹתָנוּ בְּמַהֲלַךְ הַחַיִּים וּמִתּוֹךְ הַהֲבָנָה שֶׁאֵין צוּרָה אַחַת לְמִשְׁפָּחָה. ”בַּסִפּוּר שֶׁלָּנוּ יֵשׁ מִשְׁפָּחוֹת שׁוֹנוֹת עִם הַרְבֵּה אַבָּאִים וַהֲמוֹן אִמָּהוֹת” הַסֵּפֶר נִכְתַּב מִתּוֹךְ הַהֲבָנָה שֶׁהַמִּשְׁפָּחָה הִיא הַכֹּל, הִיא הַמָּקוֹר שֶׁל הָאַהֲבָה וְהַנְּתִינָה וּבָהּ יֵשׁ אֲנָשִׁים שׁוֹנִים וּמְגֻוָּנִים שֶׁיֹּאהֲבוּ אוֹתָנוּ בְּכָל מַצָּב בַּחַיִּים וְשֶׁיִּהְיֶה אִכְפַּת לָהֶם מֵאִתָּנוּ בִּרְגָעִים שׁוֹנִים. ”אֲבָל לֹא חָשׁוּב הַגֹּדֶל אוֹ הַצּוּרָה, אוֹ אֵיפֹה הַדִּירָה, מֶה שֶׁבֶּאֱמֶת חָשׁוּב הוּא שֶׁיֵּשׁ לִי מִשְׁפָּחָה”.

הַסֵּפֶר הִנּוֹ הָרִאשׁוֹן מִסִדְּרַת הַסְּפָרִים ”הַדְּבָרִים הַחֲשׁוּבִים בֶּאֱמֶת” הָעוֹסֶקֶת בְּעֲרָכִים וּבַּמַשְׁמָעוּת שֶׁלָּנוּ בַּחַיִּים.