הָיֹה הָיָה פעם ילד שאהבתי.
לוגן פרנסיס סילברסטון ואני היינו הפכים גמורים.
לי ציפה עתיד מזהיר בעוד שלו לא ציפה כלום.
הוא היה שתקן ואני הייתי קשקשנית.
הוא נאבק כל יום כדי למצוא את החיוך שלו בעוד אני סירבתי להזעיף פנים.
ביום שראיתי את האפלה ששוכנת עמוק בתוכו, לא יכולתי להפנות את מבטי.
יחד היינו שני אנשים שבורים, ועדיין איכשהו שלמים.
יחד היינו חזקים, ותמיד צודקים.
היינו הכוכבים שבוערים בשמי הלילה, מחפשים אחר משאלה ומתפללים למחר טוב יותר.
ואז הגיע היום שבו איבדתי אותו.
בלי להביט לאחור, הוא השליך את כל מה שהיה בינינו והלך - וההחלטה שלו שינתה את חיינו לעד.
הָיֹה הָיָה פעם ילד שאהבתי.
למשך כמה נשימות, כמה לחישות וכמה רגעים,
חשבתי שגם הוא אהב אותי.
האש שבוערת ביניהם הוא סיפור על אהבה מטלטלת וגדולה מהחיים, הנאבקת יום יום במציאות בלתי אפשרית ומלמדת אותנו שהתמכרות אחת עשויה להוביל לתחתית ואילו השנייה מסוגלת להציל אך גם להרוס בו זמנית.
-- מהכריכה האחורית
