Advanced Search

Kenaz, Yehoshua

הסופר יהושע קנז, מגדולי הספרות העברית ... נולד בפתח תקוה ב–1937 למשפחת גלס. הוריו היגרו מגרמניה ומפולין. כמה שנים מילדותו העביר בחיפה, שם שירת אביו במלחמת העולם השנייה בצבא הבריטי. כחייל צה"ל הוגדר כבעל כושר גופני לקוי ושירת במודיעין. ספרו "התגנבות יחידים" שאב מכך השראה. את שם משפחתו שינה בצבא לקנז, שם תנ"כי הדומה בצליל לשם המשפחה המקורי. עם תום השירות נסע ללמוד תרבות צרפת בסורבון שבפריז ובהמשך למד באוניברסיטה העברית בירושלים פילוסופיה ושפות רומאניות. יצירות רבות כתב בפריז, אף כי חי בישראל. "ישראל היא הבית וצרפת היא העולם", נהג לומר.

סיפורו הראשון, "יד ענוגה", נכתב בבירת צרפת בשם העט אבי עתניאל. הוא שלח אותו לאהרן אמיר, שפירסם אותו בכתב העת "קשת". סיפורים נוספים שפורסמו בכתב העת היו הבסיס לספרו הראשון, "אחרי החגים", שיצא לאור ב–1964. ב–1973 ראה אור הרומן "האשה הגדולה מן החלומות", וכעבור שבע שנים פורסם "מומנט מוזיקלי" ובו ארבע נובלות המתארות את תקופת ילדותו ונעוריו של קנז, תחילה בימי המנדט ואחר כך בישראל שאחרי קום המדינה.

ב–1986 פירסם את הרומן המוכר ביותר שלו, "התגנבות יחידים". עלילתו מתרחשת בבסיס טירונים בישראל של שנות ה–50 ומתארת חבורה של חיילים בעלי כושר גופני לקוי, בני עדות ושכבות חברתיות שונות. הרומן נחשב לאבן דרך בספרות העברית. "אפשר אולי להסביר את ההצלחה הזאת בכך שהוא מבטא משהו מהישראליות האמורה לחבר בין כולנו. אחרת איך אפשר להסביר את זה שאחרי שנים כה רבות, כשישראל והחברה הישראלית וצה"ל השתנו מן הקצה אל הקצה, עדיין הספר מעורר עניין והזדהות בצעירים של היום, השונים כל כך מהצעירים של אז?" כך אמר בראיון מ–2008 לשירי לב־ארי ב"הארץ" בהתייחסותו לרומן. ...

לאחר מכן יצאו לאור הרומנים "בדרך אל החתולים" (1991) ו"מחזיר אהבות קודמות" (1997) ו"נוף עם שלושה עצים" (2000) ובו רומן קצר ונובלה. בחייו פירסם רומנים ונובלות רבים, אך המשיך לכל אורך הדרך לכתוב סיפורים קצרים. קנז גם היה בין עורכי הרבעון הספרותי "קשת" ובשנות ה–80 ערך עם יורם ברונובסקי את הירחון "מחברות לספרות". ב–1995 הוענק לו פרס ביאליק לספרות יפה מטעם עיריית תל אביב.

מספר מיצירותיו עובדו למחזות ("האשה הגדולה מן החלומות" על ידי שמעון לוי ו"אחרי החגים") ולקולנוע ("מחזיר אהבות קודמות" על ידי עמוס גיתאי לסרט "עלילה" ו"התגנבות יחידים", בבימוי דובר קוסאשווילי).

קנז גם היה מתרגם בחסד, בעיקר מצרפתית. הוא תירגם קלאסיקה צרפתית, ובכללה יצירות של סארטר, סטנדל, בלזאק, מוריאק ופלובר. בין תרגומיו העכשוויים בלטו ספריו של סופר המתח ז'ורז' סימנון. ...

מתוך: הספד באתר הארץ, מאת אדרת, עופר ו-זהר, איתמר, 12.10.2020. (נמצא באתר ב-12.10.2020).

קנז, יהושע

Kenaz, Yehoshua

הסופר יהושע קנז, מגדולי הספרות העברית ... נולד בפתח תקוה ב–1937 למשפחת גלס. הוריו היגרו מגרמניה ומפולין. כמה שנים מילדותו העביר בחיפה, שם שירת אביו במלחמת העולם השנייה בצבא הבריטי. כחייל צה"ל הוגדר כבעל כושר גופני לקוי ושירת במודיעין. ספרו "התגנבות יחידים" שאב מכך השראה. את שם משפחתו שינה בצבא לקנז, שם תנ"כי הדומה בצליל לשם המשפחה המקורי. עם תום השירות נסע ללמוד תרבות צרפת בסורבון שבפריז ובהמשך למד באוניברסיטה העברית בירושלים פילוסופיה ושפות רומאניות. יצירות רבות כתב בפריז, אף כי חי בישראל. "ישראל היא הבית וצרפת היא העולם", נהג לומר.

סיפורו הראשון, "יד ענוגה", נכתב בבירת צרפת בשם העט אבי עתניאל. הוא שלח אותו לאהרן אמיר, שפירסם אותו בכתב העת "קשת". סיפורים נוספים שפורסמו בכתב העת היו הבסיס לספרו הראשון, "אחרי החגים", שיצא לאור ב–1964. ב–1973 ראה אור הרומן "האשה הגדולה מן החלומות", וכעבור שבע שנים פורסם "מומנט מוזיקלי" ובו ארבע נובלות המתארות את תקופת ילדותו ונעוריו של קנז, תחילה בימי המנדט ואחר כך בישראל שאחרי קום המדינה.

ב–1986 פירסם את הרומן המוכר ביותר שלו, "התגנבות יחידים". עלילתו מתרחשת בבסיס טירונים בישראל של שנות ה–50 ומתארת חבורה של חיילים בעלי כושר גופני לקוי, בני עדות ושכבות חברתיות שונות. הרומן נחשב לאבן דרך בספרות העברית. "אפשר אולי להסביר את ההצלחה הזאת בכך שהוא מבטא משהו מהישראליות האמורה לחבר בין כולנו. אחרת איך אפשר להסביר את זה שאחרי שנים כה רבות, כשישראל והחברה הישראלית וצה"ל השתנו מן הקצה אל הקצה, עדיין הספר מעורר עניין והזדהות בצעירים של היום, השונים כל כך מהצעירים של אז?" כך אמר בראיון מ–2008 לשירי לב־ארי ב"הארץ" בהתייחסותו לרומן. ...

לאחר מכן יצאו לאור הרומנים "בדרך אל החתולים" (1991) ו"מחזיר אהבות קודמות" (1997) ו"נוף עם שלושה עצים" (2000) ובו רומן קצר ונובלה. בחייו פירסם רומנים ונובלות רבים, אך המשיך לכל אורך הדרך לכתוב סיפורים קצרים. קנז גם היה בין עורכי הרבעון הספרותי "קשת" ובשנות ה–80 ערך עם יורם ברונובסקי את הירחון "מחברות לספרות". ב–1995 הוענק לו פרס ביאליק לספרות יפה מטעם עיריית תל אביב.

מספר מיצירותיו עובדו למחזות ("האשה הגדולה מן החלומות" על ידי שמעון לוי ו"אחרי החגים") ולקולנוע ("מחזיר אהבות קודמות" על ידי עמוס גיתאי לסרט "עלילה" ו"התגנבות יחידים", בבימוי דובר קוסאשווילי).

קנז גם היה מתרגם בחסד, בעיקר מצרפתית. הוא תירגם קלאסיקה צרפתית, ובכללה יצירות של סארטר, סטנדל, בלזאק, מוריאק ופלובר. בין תרגומיו העכשוויים בלטו ספריו של סופר המתח ז'ורז' סימנון. ...

מתוך: הספד באתר הארץ, מאת אדרת, עופר ו-זהר, איתמר, 12.10.2020. (נמצא באתר ב-12.10.2020).