הבינה המלאכותית מהווה פריצת דרך טכנולוגית דרמטית. יש לה השלכה על שיטות מחקר במדעי הטבע ומדעי החברה, על מושגים בפילוסופיה, על חקר השפה, חקר הנפש, האמנות ועוד. היא מעלה סוגיות פילוסופיות עמוקות בנוגע לשיטות החשיבה שלנו; העיסוק בה מחייב אותנו להתבונן פנימה אל הדרך שבה אנו פותרים בעיות, מסיקים מסקנות, מגיעים לתובנות, משתמשים בשפה ויוצרים יצירה. העיסוק בבינה המלאכותית מהווה גם לימוד פנימה, על עצמנו.

הבינה המלאכותית יונקת מתחומים רבים קרובים, ביניהם מדעי המוח, קוגניציה, פסיכולוגיה קוגניטיבית, כלכלה, תורת המשחקים, לוגיקה ומדעי המחשב. תובנות רבות מהתחומים האלו חלחלו במשך השנים אל תוך הבינה המלאכותית, והם ניתנים לזיהוי באלגוריתמים המרכיבים אותה. על רקע כל אלו עולות שאלות פילוסופיות הנוגעות גם לשאלת הגוף והנפש: מהי אינטליגנציה, מהם מאפייניה, האם קיימת אפשרות של מכניזציה של האינטליגנציה או של חלקים ממנה, האם יצירת בינה מלאכותית אמתית היא אפשרית, מהם אותן תכונות אנושיות הניתנות לחיקוי או מכניזציה אם כאלו קיימות?

בינה מלאכותית, ספרו החדש של בעז תמיר, מציג ארבעה עמודי תווך של הבינה המלאכותית: רשתות נוירונים, לימוד חיזוק, רשתות גראפיות ואלגוריתמים גנטיים. כל אחד מפרקי הספר מציג את כלי העבודה, את השפה שבה משתמשים החוקרים להגדרת הכלי, את שיטות החשיבה, את קשיי המחקר, את הפתרונות האפשריים וכן את מגבלותיו של אותו כלי. הבנת כלי העבודה של התחום היא תנאי הכרחי לקיום דיון פילוסופי משמעותי ביכולותיה של הבינה המלאכותית, בהשלכותיה, ביתרונות, לצד הסכנות העולות מהשימוש בה, ברגולציה אפשרית עתידית שלה וכן בכיווני מחקר עתידיים.
 

בעז תמיר הוא בעל דוקטורט ממכון ויצמן ודוקטורט מאוניברסיטת בר אילן. תחומי העניין שלו כוללים פיזיקה קוונטית, חישוב קוונטי ואינפורמציה קוונטית, בינה מלאכותית, תורת המשחקים, מודלים חישוביים של מדעי החברה ופילוסופיה והיסטוריה של המדעים. פרסם עשרות מאמרים בתחומים אלו; מלמד בפקולטה ללימודים בין תחומיים באוניברסיטת בר אילן. ספרו הקודם, "פיזיקה קוונטית", ראה אור ברסלינג (2019).