נַנְסִי קְלַנְסִי חוֹלֶמֶת לִהְיוֹת עִתּוֹנָאִית יְדוּעָה, אֲבָל הָעִתּוֹן הַכִּתָּתִי שֶׁבּוֹ הִיא כּוֹתֶבֶת מְשַׁעְמֵם כָּל כָּךְ! אָז נַנְסִי וּבְּרִי מַחְלִיטוֹת לְהָבִיא לָעִתּוֹן כַּתָּבָה מְעַנְיֶנֶת בֶּאֱמֶת. הֵן צְרִיכוֹת רַק לִמְצֹא נוֹשֵׂא מֻצְלָח. אֲבָל כְּשֶׁנַּנְסִי שׁוֹמַעַת בְּמִקְרֶה מַשֶּׁהוּ שֶׁהִיא לֹא אֲמוּרָה לִשְׁמֹעַ וְהַשְּׁמוּעָה מִתְפַּשֶּׁטֶת, הִיא מְבִינָה שֶׁלִּפְעָמִים הַמְּשִׂימָה הֲכִי קָשָׁה שֶׁל עִתּוֹנַאי טוֹב הִיא לִשְׁמֹר עַל סוֹדִיּוּת.
הַאִם נַנְסִי תַּצְלִיחַ לְסַדֵּר אֶת הַבָּלָגָן שֶׁנּוֹצַר? וּמָה יִקְרֶה אִם תְּגַלֶּה שֶׁהַחֲדָשׁוֹת הַמַּרְעִישׁוֹת בֶּאֱמֶת קְשׁוּרוֹת דַּוְקָא אֵלֶיהָ?
סִדְרַת נַנְסִי קְלַנְסִי תֻּרְגְּמָה לְשָׂפוֹת רַבּוֹת, הָיְתָה לְרַבַּת־מֶכֶר בֵּינְלְאֻמִּית, זָכְתָה בִּפְרַס הַיְּלָדִים לָאִיּוּר הַטּוֹב בְּיוֹתֵר וְעֻבְּדָה לְסִדְרַת אָנִימַצְיָה.
