יורם קניוק מת... וחזר אחרי ארבעה חודשים כדי לספר איך היה והיה מעניין; ספר שלם שהוא זרם תודעה אחד בין דמדומים והזיות וחזרה למציאות וחזרה להזיות וחוזר חלילה; בין עבר לבין הווה, בין כאב למשככי כאבים... ואין כל הפרדה בין העכשיו לאז, והכל בעיניו של הכותב.