טסה היא ילדה טובה. יש לה חבר מושלם – מתוק, אחראי ונאמן בבית. יש לה דרך מוגדרת, אמביציה ואמא שנחושה לשמור שלא תסטה מהכיוון. היא בקושי מספיקה להתאקלם במעונות הקולג’ החדש בו התחילה את לימודיה האקדמיים, כשהיא פוגשת את הרדין בחור בעל שיער חום פרוע, מבטא בריטי יהיר, קעקועים, ועגיל בשפה.

הרדין שונה מכל בחור שטסה אי פעם הכירה. הוא חמוד ומצחיק, אבל גם גס רוח – עד כדי אכזרי. טסה אמורה לשנוא אותו, והיא אכן מתעבת את קיומו – עד שהיא מוצאת את עצמה לבד בחדרו. משהו באופיו החשוך תופס אותה, לא ברור לה מה מצית תשוקה שלא הכירה מעולם.

למה טסה נותנת להרדין לפגוע בה? למה היא מסכימה להישאר במקום הקשה הזה? ולמה היא מתעקשת לשנות את הדעה הקדומה של להרדין יש על ילדות טובות?

או ש… יכול להיות שזו אהבה??