הספר חוקר דפוסי סגנון במליצת המקרא, תוך התמקדות בשימוש בסמיכויות (חריזה) של מילים נרדפות. הספר בוחן את התופעה הזו במקרא ואת התפתחותה בספרות העברית והארמית הבתר-מקראית.