"אני יכולה לספר לכם סיפור לדוגמה מהתקופה בה חייתי ביפן. היפנים נוטים להאמין שהם העם הנבחר, המתעלה מעל כל האנושות. לכן אני יודעת טוב מאוד מה זה לקרוא את הבוז בעיניו של האחר, מסיבות גזעניות. זה נורא לראות מישהו קם מהר ממקומו כשאתה מתיישב לידו ברכבת התחתית ואתה רואה את ההבעה שלו הנובעת מהמחשבה שאתה מסריח. אני חושבת שכל אחד חייב לחוות את זה כדי שלעולם לא ייעשה זאת לאחר."
אמלי נותומב, סופרת בלגית צעירה, "תופעה ספרותית", מקורית חדשנית, ומצליחה ביותר, היא בת להורים דיפלומטיים, שחייתה שנים רבות במזרח הרחוק.
בספר "בחיל וברעדה" היא מספרת על חוויותיה של עובדת זרה בתאגיד יפני גדול: על ההתעללויות מצד הממונים עליה, על הפיחות במעמדה בעבודה, ועד מינויה למנקת השירותים...
בהומור רב ובעידון נפלא היא מספרת על העלבון, על הקושי, על הרצון להבין את ההיררכיה היפנית שערכו של אדם בה נמדד במסירות ובנאמנות ללא סייג למפעל בו הוא עובד ומעל לכול החשד והבוז לזר.
