בספר מנסה המחבר להתמודד עם אחת הבעיות המרכזיות בחקר משנתו של הרמב"ם: שאלת היחס בין מפעלו ההלכתי (הרמב"ם כבעל 'היד החזקה'), לבין מפעלו העיוני-פילוסופי (הרמב"ם כבעל 'מורה נבוכים').

יעקב לוינגר מתמודד עם הבעיה מבחינותיה השונות ומציע את הרקע ההשקפתי העומד ביסודה של שניות זו.