"ואני עשיתי לי כלל: כשאני שומע את העדר הזה מתחיל להתלהם ולהעלות אבק, לדבר שטויות חסרות פרופורציה ולהתחרות מי מגזים יותר ממי – כשזה קורה אני הולך לי הצדה, שומר על השכל שלי שלא יתלכלך באבק, ומביט בחשדנות על כל ההצגה עד שהאבק יתפזר קצת". בפסח תשע"ד (2014), חודש לפני שנפטר, הופיעו השורות הללו במאמר אישי שפרסם אורי אליצור, עורכו הראשי של 'מקור ראשון'.

התבוננות עצמית נדירה, שקשה למצוא כמותה בין אלפי המאמרים שאליצור פרסם לאורך שלושה עשורים ב'מקור ראשון' וב'ידיעות אחרונות', ב'נקודה' וב'חדשות', בשידורי ערוץ 7 ובבמות נוספות. "בדעה צלולה" מבחר מייצג ממאמריו של אליצור שעמדו בשיני הזמן, הוא ההוכחה לכך שאליצור אכן שמר על דעתו הצלולה ועל קולו הצלול – שמר מכל משמר, מכל הגזמה ומכל הצגה, ובעיקר מן הפיתוי לומר מה שנוח ושכולם רוצים לשמוע.