ספרו של אורי רם "שובו של מרטין בובר: המחשבה הלאומית והחברתית בישראל מבובר עד הבובריאנים החדשים" יצא לאור בהוצאת רסלינג. הספר דן בעובדה הנשכחת כי מרדכי מרטין בובר (1878-1965) היה ראש המחלקה הראשון של המחלקה הראשונה לסוציולוגיה, באוניברסיטה הראשונה בארץ ישראל. הספר מנתח את ההיסטוריה הרעיונית של המחשבה הלאומית והחברתית, ושל הסוציולוגיה בישראל, סביב שאלת מעמדו המשתנה של בובר – מה היה מקומו הראשוני בסוציולוגיה? מדוע הוא נעלם מן הקנון הסוציולוגי? ומדוע לאחרונה שבה מחשבתו למרכז הבימה? אורי רם מציג מבט חדש על הגותו של בובר ומציע קריאה ביקורתית בה. הוא גורס כי אף שבובר מוכר בעיקר כאיש ארגוני השלום בתקופת היישוב -- ברית שלום ואיחוד, יש לדעת כי הוא היה גם הוגה גרמני בן זמנו, השולל את המודרניות מכל וכל והנוהה אחר החזיונות השמרניים-ימניים של קהילת הגמיינשאפט המסורתית, תרבות ה"פולק" הלאומית, ועדת המאמינים. באמצעות דיון בבובר, הספר דן בהיסטוריה של החשיבה הלאומית, החברתית בישראל ובעיקר בחילופי הפרדיגמות בסוציולוגיה הישראלית מהפרדיגמה הגרמנית של "משבר המודרניות" לפרדיגמה האמריקנית של "שגשוג המודרניות".
