ספרו הראשון של גוטלוב פרגה, אבי הלוגיקה המודרנית, הוא ניסיון לשחרר את המחשבה מכבלי השפה. 
בחיבור זה הונחה אבן הפינה של שיטתו, ובכך הפך החיבור לאחד מעמודי התווך של הפילוסופיה האנליטית של המאה העשרים. מתוך תפיסה מקורית ומעמיקה של "שפה לוגית" ו"מבנה לוגי" הוא מציג באורח שיטתי את המבנה הלוגי של מגוון עצום של תכנים ושל יחסי הנביעה ביניהם, תוך הצגה חמורה ומדויקת של הוכחות והגדרות ברמה שלא נודעה לפניו. 
הספר מפתח את השפה של תחשיב הפרדיקאטים מסדר ראשון, אשר נעשה בעקבותיו התחום המרכזי בלוגיקה, ומציג אקסיומטיקה שלמה שלו. כמו כן הוא כולל הרחבות ללוגיקה מסדר שני. על יסוד זה הוא מגדיר מושגים ומוכיח משפטים שהם גם הבסיס לעמדה ה"לוגיציסטית" בפילוסופיה של המתמטיקה, שפרגה עצמו (ואחרים) פיתחו מאוחר יותר – עמדה המנסה לבסס את המתמטיקה, ובמיוחד את האריתמטיקה, כענף של הלוגיקה. 
חידושים גדולים אלו בלוגיקה עולים מתוך תפיסה פילוסופית מקורית ומעמיקה באשר לטיבה של הלוגיקה ולמעמדה כיסוד המחשבה והידע. 
לתרגום מצורפים הערות ופרקי מבוא מאת פרופסור גלעד ברעלי מהאוניברסיטה העברית, שגם תרגם את הספר