החלום כתופעה אנושית לא רצונית, שתכניה לעיתים חידתיים או סמליים ותכליתה אינה ברורה, הציב בפני כל העוסקים בו, החל משחר ההיסטוריה המוכרת לנו, אתגר פרשני, תרבותי ותיאולוגי מורכב. מהו החלום? האם הוא נוצר בתודעתו של החולם או שמא מקורו הוא שמימי וחיצוני לאדם? האם וכיצד ניתן לשלוט בחלומות? האם ניתן לפגוע ולהזיק לאדם אחר על ידי חלומות? ויותר מכול, כיצד מייצרים מנגנונים תרבותיים שתפקידם הוא לפרש את החלום ולחשוף את היסוד הסמלי שבו? ספר זה בוחן את התמודדותם של חז"ל עם תופעת החלום החל מתקופת המשנה ועד למדרשים המאוחרים, כפי שהיא באה לידי ביטוי בעשרות רבות של מאמרים, סיפורים ודיונים פרשניים ותיאולוגיים. עושר המקורות וגיוונם מעידים כי לחלום, ובעיקר לתהליך פרשנותו, היה מקום מרכזי בעולמם של חכמים, ועובדה זו עולה בקנה אחד עם מרכזיותו של החלום בתרבויות שכנות, בעיקר בעולם היווני רומי.
