וּרבָּאלָגוּר, כְּלַבְלַב שׁוֹבָב, מְאֻמָּץ אֶל חֵיק מִשְׁפָּחָה
הַמִּתְגּוֹרֶרֶת בְּבַיִת מְצֻחְצָח וּמְמֹרָק עִם גִּנָּה מְטֻפַּחַת.
כֵּיצַד נִקְשָׁרִים בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה,
אֲשֶׁר אֵינָם מְבִינִים הַרְבֵּה בְּהֶרְגֵּלֵיהֶם שֶּל כְּלַבְלַבִּים,
אֶל הַגּוּר הַשּׁוֹבָב שֶׁמְעַרְעֵר לְעִתִּים אֶת סִדְרֵי הַבַּיִת?
וּמָה עִם הַשְּׁכֵנִים?
אֶת הַסִּפּוּר מְלַוִּים אִיּוּרָיו הַמְּשַׁעְשְׁעִים וְשׁוֹבֵי הַלֵּב שֶׁל דָּנִי קֶרְמַן,
הַנִּמְנֶה עִם בְּכִירֵי הַמְּאַיְּרִים בָּאָרֶץ.
