סקופ או חיי אדם? האם מותר לשדר סיפור עיתונאי בלעדי גם אם יש חשש שיגרום למוות?

שני עיתונאים ב”קול ישראל”, חברים מילדות, ניצבים מול הדילמה הזו בראשית הקריירה שלהם, מכריעים בשאלה איש בדרכו, ומסיטים בכך את מסלול חייהם להתנגשות שתוצאותיה טראגיות.

עלילת "קדר המילים" מתרחשת במהלך המחצית השנייה של המאה ה-20. זירתה המרכזית היא מערכת החדשות של “קול ישראל”, המקום שממנו משודרות המילים, שבאותם ימים, מעצבות כמעט באופן בלעדי את התודעה והמודעות של הישראלים. גיבורי הסיפור נחשפים לשיקולי העריכה המורכבים, לַלחצים הפוליטיים, וגם לאהבות, לשנאות, לקנוניות ולתככים הנרקמים בארמון הקיסרית האתיופית טאיטו בירושלים, מקום משכנם של אולפני “קול ישראל”. לא עובר זמן רב והם עצמם הופכים לחלק מן המארג הזה.

המילים הן הכוח המניע של העלילה. הן בונות סיפור אהבה ירושלמי בין מרצה גרוש וסטודנטית נשואה באוניברסיטה העברית. והן, בכוחו המועצם של השידור ברדיו, חורצות את גורלם של עיתונאי ישראלי המוצב בגרמניה ושל צעירה מאתיופיה, בת מקסימה ודעתנית של שבט “ביתא ישראל”, שערגתה לירושלים דחפה אותה לצאת עם שתי בנותיה הקטנות, למסע הרגלי הראשון מאתיופיה לסודן, בדרך לישראל.