המרקם הבנוי של ירושלים על שכונותיה, רחובותיה ובתיה הוא הרקע לסיפור האוטוביוגרפי של עמוס עוז, משלהי המנדט, ימי מלחמת השחרור והמצור, שנות המדינה הראשונות ועד לפרקים מאוחרים יותר בתולדות העיר. הספר ירושלים של עמוס עוז מטיל זרקור עיוני–חזותי על כמאה אבני דרך, מלוות במאות רישומים מאירי–עיניים, לאורך מסלוליו האורבניים של עוז ברחבי ירושלים, שרבים מהם אינם חלק ממסלולי התיירות המקובלים ולכן מוכרים אך למעטים. זו ירושלים אחרת - עיר קשת–יום, חרושת קמטים ורבת–ניגודים, אשר לצד קסמה ההיסטורי והדתי סובלת משסעים פוליטיים, בעיות דמוגרפיות וחברתיות, וגם מהתרפטות פיזית בכמה מחלקיה. מסלולי הסיור מאפשרים להולכים ברגל או ליושבים בכורסה להכיר נוסף על המקומות שבהם התרחשו הדברים גם את התמורות שחלו בעיר מאז שלהי תקופת המנדט ועד היום.
הספר ממחיש את הסקרנות ויכולת ההתבוננות של עוז, כמו גם את רגישותו החזותית ומיומנותו הציורית בתיאור מוטיבים אורבניים, אדריכליים ועיצוביים, המייצגים את רוח הזמן, ואשר לרבים מהם משמעות סמלית בהוויה הירושלמית של תולדות חייו. הספר מלוּוה במבוא מאת פניה עוז–זלצברגר ובאחרית דבר מאת חיים באר: “ארצו של עמוס עוז“.
"ירושלים שאבדה לאבא שלי היא נושא הספר המרהיב הזה, שעוצמתו בעיצבונו ויופיו בדיוקו, בבקיאות האוהבת של מחברו אל העיר ואל הספרים... ירושלים שלו היא כעת רק שלנו, ומתנת הספר הזה נותרה בידי תושביה ואוהביה ואוהביו. רק פה, בין הדפים, תוכלו למשש את שכונת כרם אברהם ההיא, תלפיות ורחביה ההן וחולדה ההיא. אין קץ לגעגועים אל המקומות ההם..."
מתוך דברי המבוא: פניה עוז–זלצברגר
