יוֹם אֶחָד, אַחַר הַצָּהֳרַיִם, אִמָּא וְאַבָּא הוֹשִׁיבוּ אוֹתִי לְשִׂיחָה.
אַבָּא הָיָה רְצִינִי מְאוֹד, וְאִמָּא הִזִּילָה דִּמְעָה.
הֵם אָמְרוּ שֶׁהֵם אוֹהֲבִים אוֹתִי נוֹרָא, מַמָּשׁ עַד הַשָּׁמַיִם וּבַחֲזָרָה,
וְשֶׁהֵם לְעוֹלָם, לְעוֹלָם לֹא יַעַזְבוּ אוֹתִי לְבַד.
וְאָז אִמָּא אָמְרָה: "אַבָּא וַאֲנִי הֶחְלַטְנוּ עַל פְּרֵדָה.
אַבָּא יַעֲבֹר לָגוּר בְּדִירָה חֲדָשָׁה, וְאִמָּא תִּשָּׁאֵר בַּדִּירָה הַיְּשָׁנָה."
כְּשֶׁאִמָּא וְאַבָּא נִפְרָדִים מסופר מפי ילדה בגיל הרך על משבר גירושים.
קולה האותנטי של המספרת מביע את מנעד הרגשות הכרוכים במעבר לצורת חיים שונה, לא מטייח את הבלבול בין פרצי השמחה והעצב, עד להפנמה ולהשלמה עם העובדה שעכשיו יש לה משפחה קצת אחרת, וההבנה שהאהבה בכל מקרה נשארת.
קרן וילבך מפיקה בחדשות במקצועה ואמא לשי לי, אורי ועמית. זהו ספרה הראשון שיוצא לאור.
