רועי: תקציר.
מה זה תקציר, דן?

לפני שמת ועזבת אותי לנצח, חילצת ממני הבטחה.
לא ידעתי אז איזו משמעות תהיה להברה ההיא שהשמעתי באוזניך טרום שחר. אחר כך ידעתי. אחר כך כולם ידעו.

אחר כך היה מאוחר.

דן: מילים טובות אפשר למשש. להריח. על מילים כאלה משלמים.

הוא אף פעם לא הבין למה יש את הדבר הזה ששמו תקציר על גבו של ספר.

"תדפדף", אמר לרועי, נטל ספר אחד מן הערמה הגבוהה שעל דוכן הספרים, איבק את כריכתו הדקה באצבע ארוכה.
"אם הוא טוב באמת, אתה תראה את זה. אם לא - לא יעזרו מילים יפות.
לא יגרמו לי לשלם עליו"...

אברהם:

יש מלחמות בהן אם לא תנצח - תובס.

יש מלחמות בהן אם לא תנצח - לא תהיה קיים יותר.

כזו הייתה המלחמה שלי.
אבל נלחמתי, ואני כאן; כותב לכם...