לוּאִי הוּא בַּרְבּוּר צָעִיר שֶׁנּוֹלַד בַּאֲגַמֵּי הַבָּר הַפִּרְאִיִּים שֶׁל קָנָדָה. לְרֹעַ מַזָּלוֹ הוּא נוֹלַד לְלֹא קוֹל. בְּעֶזְרַת יְדִידוֹ, הַיֶּלֶד סֶם, הוּא הוֹלֵךְ לְבֵית־הַסֵּפֶר וְלוֹמֵד לִקְרוֹא וְלִכְתּוֹב, אֲבָל עֲדַיִן נִצֶּבֶת בְּפָנָיו בְּעָיָה גְּדוֹלָה: כֵּיצַד לְחַזֵּר אַחַר סֶרִינָה, הַבַּרְבּוּרָה הַמַּקְסִימָה? לְעֶזְרָתוֹ שֶׁל לוּאִי מַגִּיעַ אָבִיו, שֶׁבְּרֹאשׁוֹ צָץ רַעְיוֹן גְּאוֹנִי: אִם הַבַּרְבּוּר לֹא יָכוֹל לְדַבֵּר, אוּלַי הוּא יְנַגֵּן בַּחֲצוֹצְרָה... מִכָּאן וָהָלְאָה נִסְחָף לוּאִי לִמְעַרְבֹּלֶת שֶׁל הַרְפַּתְקָאוֹת מֻפְלָאוֹת, הַטּוֹמְנוֹת בְּחֻבָּן פִּרְסוּם, עֹשֶר וְהַצְלָחָה. אַךְ לְכָל הַצְלָחָה יֵשׁ מְחִיר, וְלוּאִי הוֹלֵךְ וּמְאַבֵּד אֶת זֶהוּתוֹ כְּבַרְבּוּר פִּרְאִי וְחָפְשִׁי...