אחד הספרים המעניינים שנכתבו על הקולנוע הישראלי, ואחד הבודדים עד הלום, שמתייחס אל הסרטים המקומיים מזווית ראייה אסתטית ולא סוציולוגית/פוליטית.
יגאל בורשטיין, קודם כל יוצר, אבל גם תאורטיקן די מבריק, יוצא למסע כרונולוגי בקולנוע הישראלי דרך הפריזמה של צילום התקריב, "הקלוז-אפ", והתפתחותו במשך השנים, שמסמלת בעיניו של בורשטיין גם את התפתחותו של הקולנוע.
אחד הספרים המעניינים שנכתבו על הקולנוע הישראלי, ואחד הבודדים עד הלום, שמתייחס אל הסרטים המקומיים מזווית ראייה אסתטית ולא סוציולוגית/פוליטית.
יגאל בורשטיין, קודם כל יוצר, אבל גם תאורטיקן די מבריק, יוצא למסע כרונולוגי בקולנוע הישראלי דרך הפריזמה של צילום התקריב, "הקלוז-אפ", והתפתחותו במשך השנים, שמסמלת בעיניו של בורשטיין גם את התפתחותו של הקולנוע.
